פסק דין מוצלח נ' רוטשטיין




 

 

בתי המשפט
בבית משפט השלום בירושלים
א 14980/06
 
בפני:
כב' השופט יצחק מילנוב
תאריך:
07/09/2009
 
בעניין:
1 . אמתיאז מוחמד מחמוד מוצלח
2 . אשרף מוצלח
3 . איהאב מוצלח
4 . איאד מוצלח
התובעים
 
נגד
 
 
ד. רוטשטיין חב' לבניה ונכסים בע"מ
הנתבעת
 
בשם התובעים : עוה"ד יעקב פודים
בשם הנתבעת   : עוה"ד ניסן מגיורא
פסק - דין
 
1.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת
הנתבעת היא חברה ציבורית שעיסוקה בייזום והקמה של פרוייקטיים לבניה. ביום 22/03/03 נחתם בין הנתבעת לבין חברת מגדלי י. שנהב בע"מ (להלן: "מגדלי שנהב") הסכם לביצוע עבודות בניה, במסגרת פרוייקט לבניית 54 יחידות דיור למגורים, שיזמה הנתבעת במתחם "קייזר" במודיעין (להלן: "הפרוייקט").
 
הבניה בפרוייקט החלה בתחילת שנת 2004 ובוצעה בפועל ע"י מגדלי שנהב (הקבלן המבצע), כאשר המהנדס שמואל מושלב מטעם הנתבעת משמש כמפקח על ביצוע העבודות. בחודש מרץ 2004, בעקבות הקשיים הכספיים אליהם נקלעה מגדלי שנהב, שכרה הנתבעת את שירותיו של המהנדס יוסף רוזיליו, על מנת שיסייע למהנדס מושלב לפקח על הבניה.
 
במאי 2004 החליטה הנתבעת להחליף את קבלן המסגרות שהועסק בפרוייקט ע"י מגדלי שנהב, ומאותו שלב בוצעו עבודות המסגרות בפרוייקט ע"י קבלן מסגרות בשם עלי מוצלח.
 
--- סוף עמוד 2 ---
ביום 15/08/05 הלך הקבלן עלי מוצלח לעולמו, ואחיו עבאס (אשר עבד עד אז לצד המנוח) המשיך להפעיל את עסקי המסגרות. התובעים הם יורשי המנוח, מכח צו ירושה שצורף לכתב התביעה.
 
אין חולק, כי המנוח עבד באתר עד לסיום הפרוייקט, וכי עד ליום זה שולם לו ע"י הנתבעת סך כולל של 250,051 ₪. לאחר פטירתו פנה אחיו עבאס למהנדס יוסף רוזיליו, וטען כי הנתבעת נותרה חייבת למנוח סכום של למעלה מ-100,000 ₪. על אף שבשלב זה, המהנדס רוזיליו כבר סיים את עבודתו בנתבעת, הוא פנה למהנדס מושלב, וזה ערך שני מסמכים: האחד- תחשיב שהוכתר על ידו בכותרת "כתב כמויות עלי מוצלח", בו פורטו כל העבודות שבוצעו על ידי המנוח באתר, תוך ציון הכמויות והמחיר ליחידה (נספח ב' לתצהיר רוזיליו), השני- חשבון סופי שהוכתר על ידו בכותרת "פקודת תשלום", לפיו התמורה הכוללת בגין כל העבודות שבוצעו על ידי המנוח בפרוייקט עומדת על סך של 302,220 ₪, ויתרת התמורה אשר לא שולמה למנוח (לאחר קיזוזים שונים) עומדת על סך של 31,219 ₪ (נספח ד' לתצהיר רוזיליו). שני המסמכים הללו נשלחו ע"י המהנדס מושלב למהנדס רוזיליו, וזה האחרון ערך בהם תיקונים, וכלל בתחשיב עלויות נוספות בסך של 60,705 ₪ בגין פריטים אשר נשמטו, לדבריו, מהתחשיב שערך המהנדס מושלב.
 
אין חולק, כי בסופו של דבר סירבה הנתבעת לשלם ליורשי המנוח גם את הסכום אשר נקבע ע"י המהנדס מושלב (31,219 ₪) ומכאן התביעה דנן, בה עתרו התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם את יתרת חובה ע"ח התמורה החוזית בסך של 112,424 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 06/07/05 .
 
2.         גדר המחלוקת
התובעים טוענים, כי המנוח החל עבודתו באתר לאחר שמגדלי שנהב נקלעה לקשיים "בין היתר עם שלטונות המס ולימים מנהלה הועמד לדין פלילי ולא היה ביכולתה להמשיך עבודתה בפרוייקט", ולאחר שהנתבעת התחייבה ישירות כלפי קבלני המשנה לשאת בתשלום שכרם, במקום מגדלי שנהב. לטענתם, המנוח - כיתר קבלני המשנה- קיבל התחייבות מפורשת וחד משמעית מהנתבעת, באמצעות המפקחים מטעמה (המהנדס מושלב והמהנדס רוזיליו), לפיה הנתבעת היא זו שתשלם לו את התמורה בגין
--- סוף עמוד 3 ---
עבודות המסגרות שהוא יבצע באתר. ואמנם, בהתאם להתחייבותה זו, שילמה הנתבעת למנוח (טרם פטירתו) סכום כולל של 250,501 ₪באמצעות המחאות שנמשכו על ידה ועל-פי חשבוניות שהגיש לה המנוח מעת לעת, בהתאם להתקדמות בשלבי העבודה. גם החשבון הסופי שהוגש ע"י המהנדס רוזיליו למהנדס מושלב , לפיו יתרת חובה של הנתבעת למנוח עומדת על סך של 112,424 ₪, אושר, לטענת התובעים, מפורשות ע"י המהנדס מושלב, אך הנתבעת התנערה לאחר מכן מהתחייבותה זו, ולדברי התובעים הסכימה לשלם להם את הסכום של 31,219 ₪ בלבד, וגם זאת רק בתנאי שהתובעים יאשרו בחתימתם, כי הם מוותרים על כל תביעה כנגד הנתבעת.
 
הנתבעת, מאידך, טוענת כי היא מעולם לא התחייבה כלפי המנוח לשאת בתשלום שכרו, לא בעל-פה ולא בכתב, וכי אם יש לתובעים עילת תביעה כלשהי בגין יתרת חוב ע"ח התמורה החוזית הרי שעליהם להפנותה למגדלי שנהב, שכן היא זו שהעסיקה את המנוח ושילמה את שכרו. לטענת הנתבעת, היו אכן קבלני-משנה מעטים, אשר בעקבות קשייה הכספיים של מגדלי שנהב היא התחייבה לשאת ישירות בתשלום שכרם, אך כל ההתחייבויות הללו ניתנו על ידה בכתב בלבד, ומעולם לא ניתנה על ידה התחייבות בעל-פה כלפי קבלן משנה זה או אחר. בנוגע ליתר קבלני המשנה שעבדו בפרוייקט, להם לא ניתנה כל התחייבות מצידה לתשלום שכרם (כמו המנוח) - טוענת הנתבעת, כי הסיכום בינה לבין מגדלי שנהב היה שהיא (הנתבעת) תעביר להם כספים על פי הנחיותיה שלמגדלי שנהב, אך רק עד גבול התקציב שהוקצב על ידי מגדלי שנהב מלכתחילה לפרוייקט זה. זו הסיבה, לטענת הנתבעת, לכך שההמחאות אשר שולמו למנוח היו משוכות על ידה, אך בפועל מדובר, לדבריה, בהמחאות שהוצאו כנגד חשבוניות ע"ש מגדלי שנהב, ולאחר ניכוי מס במקור בשעור של 3%, שהוא שעור ניכוי המס של מגדלי שנהב.
 
אשר ל"כתב הכמויות" ול"פקודת התשלום" שהכין המהדס שמואל מושלב בנוגע למנוח, טוענת הנתבעת, כי מסמכים אלו הוכנו על ידו אך ורק לצורך התחשבנות פנימית שנערכה בינה לבין מגדלי שנהב, והם הועברו למהנדס יוסף רוזיליו לבקשתו, על מנת לסייע לו בבדיקת החשבונות של המנוח, אך בשום פנים ואופן אין במסמכים אלו כדי להעיד על התחייבות כלשהי שהיא נטלה על עצמה כלפי המנוח.
 
 
--- סוף עמוד 4 ---
3.         דיון והכרעה
3.1       האם התחייבה הנתבעת כלפי המנוח לשאת ישירות בתשלום שכרו?
כאמור, אין חולק, כי התחייבות בכתב מעולם לא ניתנה ע"י הנתבעת למנוח, והמחלוקת מצטמצמת לשאלה, האם נתנה הנתבעת למנוח התחייבות בעל-פה, לפיה היא תישא ישירות בתשלום שכרו , קרי- ללא קשר למגדלי שנהב ולתקציב שהוקצה על ידה לעבודות המסגרות?
 
מטעם התובעים העידו שלושה עדים.
המהנדס יוסף רוזיליו (ע"ת/2) העיד, כי הנתבעת שכרה את שירותיו, לאחר שמגדלי שנהב נקלעה לחובות כספיים וחדלה להפעיל את הפרויייקט, ולאחר שקבלני המשנה, אשר לא קיבלו שכרם, הפסיקו את עבודתם באתר. לדבריו, בעקבות המשבר הנ"ל, הוא קיבל "הוראה ברורה וחד משמעית ממר גונצ'רובסקי [מנכ"ל הנתבעת-י.מ.] וממר מושלב [המפקח מטעם הנתבעת-י.מ.] כי החברה תישא באופן ישיר בשכרם של כל הקבלנים העובדים באתר קייזר, החל מחודש מאי 2004" בהתאם להוראה זו , ממשיך המהנדס רוזיליו, פנו הוא והמהנדס מושלב לקבלני המשנה שהועסקו באתר, הנחו אותם להמשיך את עבודותיהם באתר, והתחייבו בפניהם, מפורשות, כי שכרם ישולם להם במלואו ע"י הנתבעת ישירות. לדבריו, התחייבות זו ניתנה על ידו לכל קבלני המשנה שעבדו בפרוייקט בעל-פה, "גם בטלפון, גם בדיבור" (ע' 16 ש' 11).
אשר למנוח, העיד המהנדס רוזיליו:
"כשהתחלתי עבודתי בפרוייקט לא הייתי שבע רצון מעבודתו של קבלן המסגרות שהיה קבלן משנה של חברת מגדלי שנהב, ועל כן התבקשתי ע"י החברה [הנתבעת-י.מ.] ובמיוחד ע"י מר גונ'צרובסקי [מנכ"ל הנתבעת-י.מ.] להחליפו בקבלן מסגרות אחר, וזאת בחודש מאי 2004 לערך. משכך, פניתי למר עלי מוצלח, קבלן מסגרות אשר מנסיוני הקודם הינו מקצועי, קפדן ונוהג לעמוד בלוחות הזמנים. כמו בשאר המקרים האחרים גם כלפי הקבלן עלי התחייבה החברה לשלם שכרו באופן ישיר ללא קשר למגדלי שנהב. עלי הגיע לאתר... וקיבל על עצמו לעבוד על-פי אותם מחירים שסוכמו בזמנו עם חברת מגדלי שנהב ועם קבלן המסגרות הקודם, כך שלא היתה כל חריגה תקציבית עקב החלפת קבלן המסגרות.
 
--- סוף עמוד 5 ---
עלי ביצע את עבודתו באתר במסירות ובמקצועיות והייתי שבע רצון מעבודתו, וכך היה גם מר משולב שפיקח אף הוא על עבודתו הבניה באתר. עלי עבד באתר יחד עם אחיו, עבאס... " (ס' 6-8 לתצהירו).
 
עם פטירתו של המנוח – המשיך והעיד המהנדס רוזיליו- פנה אליו אחיו עבאס, סיפר לו כי אינו מצליח לגבות את יתרת החוב מהנתבעת, וביקש ממנו לסייע לו בענין זה. בעקבות זאת הוא פנה למהנדס מושלב, והלה הבטיח לו, כי ישלח לו סיכום חשבון של המנוח לבדיקתו. בהתאם לכך, ערך המהנדס מושלב תחשיב, שכותרתו "כתב כמויות עלי מוצלח" וכן "פקודת תשלום" סופית, לפיה יתרת חובה של הנתבעת למנוח עומדת על סך של 31,219 ₪. שני המסמכים נשלחו אליו ע"י המהנדס מושלב, ולאחר שבדק אותם גילה, לדבריו, כי הנתבעת טעתה במספר הפרגולות שהותקנו ע"י המנוח באתר, כמו גם במחירה של יחידת פרגולה אחת. משכך- ממשיך המהנדס רוזיליו- הוא ערך "כתב כמויות" מתוקן, ושלח אותו למהנדס מושלב. בפגישה שהתקיימה ביניהם סמוך לאחר מכן, בנוכחותו של אחי המנוח עבאס הודה המהנדס מושלב, כי נפלה טעות בחישובו בענין הפרגולות, הבטיח למהנדס רוזיליו ולעבאס שיערוך חשבון חדש, ונפרד מהם בלחיצת יד. רק   לאחר זמן מה – טוען המהנדס רוזיליו, הוא גילה, כי יתרת התמורה אשר סוכמה בינו לבין מושלב באותה פגישה מעולם לא שולמה ע"י הנתבעת לאחיו של המנוח.
במהלך עדותו הדגיש המהנדס רוזיליו, כי הנתבעת שכרה את שירותיו לאחר שמגדלי שנהב הפסיקה את עבודתה באתר לחלוטין, וכי כל קבלני המשנה המשיכו לעבוד בפרוייקט וקיבלו את שכרם מהנתבעת . לדבריו, הוא זה שהיה בודק את החשבונות אשר הוגשו לו ע"י קבלני המשנה ומעבירם לבדיקתו של המהנדס מושלב, וזה האחרון היה מעבירם להנהלת החשבונות, לשם ביצוע התשלום ע"י הנתבעת בפועל.
 
עבאס מוצלח (ע"ת/1), אחיו של המנוח, העיד, כי הוא עבד בפרוייקט בצמוד לאחיו המנוח, יחד עם עוד שני עובדים (גו'ני וג'בראן), וכי לפני תחילת העבודות נאמר להם ע"י מושלב וע"י רוזיליו, כי קבלן המשנה מגדלי שנהב הפסיק עבודתו באתר, וכי הנתבעת היא שתשלם להם את הכספים עבור עבודות המסגרות שיבצעו באתר.
 
 
--- סוף עמוד 6 ---
הרצל מיכאל, קבלן ייצור ושווק של חומרי מחצבה (ע"ת/3), אשר הועסק בפרוייקט ע"י מגדלי שנהב העיד:
"בתחילת שנת 2004 לערך נקלעה חברת מגדלי י. שנהב לקשיים, לרבות עם רשויות המס , וכתוצאה מקשיים אלו והסתבכויותיה הפסיקה לעבוד בפרוייקט. חששתי כי שכרי לא ישולם, שכן הקבלן הראשי אינו עובד יותר, ולא הסכמתי לעבוד בפרוייקט ללא הסדר ענין התשלום. כך פעלו קבלנים רבים נוספים שהועסקו בפרוייקט ע"י מגדלי י. שנהב. פניתי אל החברה... החברה הבטיחה לי בעל-פה, באמצעות מר שמואל מושלב שהיה מהנדס מטעם החברה, כי מעתה והלאה החברה תשלם את השכר שמגיע לי עבור אספקת חומרי המחצבה ... התחייבות דומה ניתנה לי גם ע"י מר יוסף רוזיליו.... מיום מתן ההתחייבות קיבלתי את התשלומים מהחברה ובהמחאות של החברה " (ס' 6-11 לתצהירו).
 
מטעם הנתבעת , לעומת זאת, העיד עד אחד בלבד – הוא המהנדס שמואל מושלב.
בניגוד מוחלט לגרסתם של המהנדס רוזיליו ושל אחי המנוח עבאס – טען המהנדס מושלב, כי הוא מעולם לא נתן כל התחייבות, לא בעל פה ולא בכתב למנוח ו/או לאחיו עבאס, וכי ההתחייבויות (המעטות) שנטלה על עצמה הנתבעת, לשאת ישירות בתשלום שכרם של קבלני משנה מסויימים – ניתנו על-ידה בכתב בלבד (ס' 19 לתצהירו). לדבריו, שכרם של קבלני משנה להם לא ניתנה כל התחייבות (כדוגמת המנוח וספק חומרי המחצבה, הקבלן הרצל מיכאל) שולם באמצעות המחאות של הנתבעת, זאת רק כחלק מסיכום פנימי שהושג בין הנתבעת לבין מגדלי שנהב, לבקשתה של האחרונה. בהתאם לסיכום זה, טוען המהנדס מושלב , כל ההמחאות לקבלני המשנה שולמו על ידי הנתבעת אך ורק על פי "הוראת תשלום" שהתקבלה ממגדלי שנהב, לאחר ניכוי מס במקור ע"י מגדלי שנהב, ובמסגרת כרטיס הנהלת החשבונות של מגדלי שנהב.
 
לאחר שראיתי ושמעתי בפני את העדים מטעם בעלי הדין והתרשמתי מהם, ולאחר שבחנתי ושקלתי מכלול הטענות, הראיות והנסיבות- הגעתי לכלל מסקנה, כי גרסתה של הנתבעת, לפיה התשלום למנוח בוצע בפועל ע"י מגדלי שנהב, ואילו היא רק "סייעה" למגדלי שנהב בפן החשבונאי - איננה יכולה להתקבל, וכי יש להעדיף על פניה את גרסתם של התובעים, לפיה בין הנתבעת לבין המנוח נוצר קשר חוזי ישיר:
 
--- סוף עמוד 7 ---
 
ראשית ייאמר, כי גרסתה של הנתבעת היא גרסה "מדורגת", קרי- גרסה שנבנתה במהלך ההתדיינות דנן בהדרגה : בכתב ההגנה נטען, כי לנתבעת אין כל ידיעה אודות המנוח וכי היא כלל לא יודעת האם הוא הועסק בכלל כקבלן מסגרות בפרוייקט דנן. לעומת זאת, בתצהיר עדות ראשית מטעמה הודה המהנדס כי המנוח שימש כקבלן מסגרות בפרוייקט אך טען כי הוא מעולם לא פגש את המנוח ולא הבטיח לו מאומה שכן המנוח התקבל לעבודה בפרוייקט דרך מגדלי שנהב. בעדותו בביהמ"ש כבר הודה המהנדס המושלב : " דיברתי איתו [עם המנוח-י.מ.] בטלפון כמה פעמים..." (ע' 30 ש' 4).
 
לגופם של דברים- עדותו של המהנדס מושלב, היתה רצופת סתירות, תמיהות וחוסר היגיון:
במהלך עדותו חזר המהנדס מושלב, שוב ושוב, על טענתו בדבר ההבדל המהותי שהיה קיים, כביכול, בין קבלני משנה להם נתנה הנתבעת התחייבות ישירה (בכתב) לשאת בתשלום שכרם, לבין קבלני משנה להם לא נתנה הנתבעת, כביכול, כל התחייבות כזאת. לטענתו של המהנדס מושלב: "ההבדל בין שני המצבים שקבלן שהתחייבנו אליו שילמנו גם אם חרג מהתקציב שהיה אצל תורג'מן, ואילו אחד שלא התחייבנו - לא שילמנו לו ברגע שנגמר התקציב" (ע' 35 ש' 22-23) .
 אלא, שככל שהתקדמה החקירה הנגדית, כך התבהרה המסקנה, כי "אין דברים בגו" , וכי ההבחנה שניסה המהנדס מושלב לערוך - בין קבלני משנה שקיבלו מהנתבעת התחייבות (בכתב) לבין קבלני משנה שלא קיבלו התחייבות כזאת- לא נוצרה אלא לצורך התביעה דנן. 
וכך העיד בענין זה המהנדס מושלב:
"ש: קבלן שקיבל מהנתבעת התחייבות בכתב משהו לקראת עד סוף יוני, הוא מקבל בעצם את התשלומים מהנתבעת ?
ת. כן.
ש. מאותו שלב כל נושא התשלומים שמגיעים לאותו קבלן שמחזיק בהתחייבות בכתב של הנתבעת הוא כבר לא אמור לקבל ממגדלי שנהב
כסף?
ת. טכנית נכון.
 
--- סוף עמוד 8 ---
ש. לא רק טכנית. גם פורמלית, אתם לא צריכים לאותו רגע שנתתם את ההתחייבות בכתב שום אישור ממגדלי שנהב אם לשלם או לא. כי נתתם התחייבות?
ת. לא נכון. ההתחייבות שלנו הותנתה בעמידה בתנאי החוזה כמו טיב, לוחות זמנים והחשבונות עצמם נבדקו ואושרו על ידי הקבלן עצמו.
ש. במילים אחרות מה שאתה אומר, שגם אותו קבלן שנתתם לו התחייבות בכתב  ואתם מחוייבים לשלם לו, גם אז אתם צריכים לקבל הוראה ממגדלי שנהב לשלם לו, ואפילו כמה ?
ת. נכון.
"ת: כל אלה שלא נתנו להם התחייבות בכתב העבירו בקשה אלינוואנחנו בדקנו כל קבלן עניינית לפי התקציב שנשאר לו מול מגדלי שנהב עד שהואגמר את התקציב לאותו נושא. אנו כאילו עזרנו לו במימון. ....
 
"ש: במילים פשוטות מבחינת הנהלת החשבונות או הסידור החשבונאי ביניכם
לבין מגדלי שנהב, לא נעשתה הבחנה בין קבלנים שניתנה להם התחייבות בכתב
 לבין  אלה שלא ניתנה להם. תמיד מגדלי שנהב שלחו טופס כדוגמת נ/ 2 ואמרו לכם נגיד לשלם למעליות, לעלי מוצלח ואתם ככה פעלתם ?
ת. נכון כפוף למגבלה הקודמת שהסברתי. .... לגבי קבלנים שאנו התחייבנו להם השיק יצא על השם שלהם  וחשבוניתיצאה אלינו וקבלנים שלא התחייבנו, השיק אמנם יצא על השם שלהם אבל החשבונית יצאה למגדלי שנהב ".
 
צא וראה: לטענת הנתבעת, רק קבלני משנה בודדים, "יחידי סגולה", קיבלו ממנה התחייבות שהיא תישא ישירות בתשלום שכרם, והתחייבויות אלו ניתנו על ידה בכתב. בתצהיר עדותו הראשית אף נקב המהנדס מושלב, מפורשות, בשמותיהם של שני קבלני משנה, אשר קיבלו כביכול התחייבות ישירה כזאת מהנתבעת: חברת "טיב מעליות" וחברת "קטיף תעשיות מתכת". דא עקא, שהנתבעת לא טרחה להציג בפני ביהמ"ש, ולו התחייבות בכתב אחת, שניתנה על ידה לקבלן משנה זה או אחר, בעקבות קריסתה הכלכלית של מגדלי שנהב. כשהתבקש המהנדס מושלב לתרץ מחדל ראייתי זה, השיב:   "לא חשבתי" (ע' 33 ש' 23). 
לא זו אף זו: הנתבעת גם לא טרחה לצרף לראיותיה, ולו חשבונית אחת שהונפקה לה ע"י קבלני משנה אשר קיבלו ממנה התחייבות ישירה בכתב, על מנת לאשש טענתה בדבר השוני "המהותי" שהיה קיים בין שתי "קבוצות" קבלני המשנה. בהתבקשו
--- סוף עמוד 9 ---
לתרץ מחדל זה השיב המהנדס מושלב הפעם: "לא הבאתי את המשרד לכאן" (ע' 37 ש' 3).
 
בתצהיר עדותו הראשית הצהיר המהנדס מושלב, כי התשלום של הנתבעת לקבלני המשנה, להם לא ניתנה כל התחייבות מצדה לשאת בתשלום שכרם, נעשה מכח "הוראת תשלום" שקיבלה הנתבעת ממגדלי שנהב, כדוגמת הוראת התשלום נ/2 שצורפה לתצהירו, הנוקבת בשמותיהם של מספר קבלני משנה, ובהם המנוח. ואולם, במהלך חקירתו הנגדית הציג ב"כ התובעים למהנדס מושלב "הוראת תשלום" נוספת, שנשלחה לנתבעת ע"י מגדלי שנהב ביום 22/08/04 (ת/1), בה ביקשה מגדלי שנהב מהנתבעת לשלם את שכרם של קבלני משנה מסויימים ובהם גם חברת "טיב מעליות" וגם המנוח. ומאליה עולה השאלה: אם בין הנתבעת לבין חברת "טיב מעליות" נוצר לטענתה קשר חוזי ישיר, מדוע נזקקה אפוא הנתבעת ל"הוראת תשלום" ממגדלי שנהב בנוגע לחברה זו ?! בהוראת התשלום הנ"ל, הכוללת הן את המנוח והן את חברת "טיב מעליות", נכתב ע"י מגדלי שנהב :"הרינו מאשרים לכם לשלם במקומנו לקבלנים ולספקים לפי הרשימה המצ"ב את הסכומים הבאים ולחייב את חשבוננו". יוצא אפוא, לפי הוראת תשלום זו, שאין למעשה כל הבדל בין הדרך בה שולם שכרו של קבלן משנה שקיבל התחייבות ישירה מהנתבעת (כדוגמת "טיב מעליות") לבין הדרך בה שולם שכרו של קבלן משנה לו לא ניתנה כל התחייבות מאת הנתבעת (כדוגמת המנוח) : כזה כן זה, התשלומים נעשו באמצעות המחאות משוכות ע"ש הנתבעת, לפקודתו של קבלן המשנה, ובהתאם ל"הוראת תשלום" שניתנה ע"י מגדלי שנהב.
אכן, אין ספק, כי הוראת התשלום ת/1 מקעקעת מן היסוד את גרסתה של הנתבעת בדבר ההבדל "המהותי" שהיה קיים בין שתי "קבוצות" קבלני המשנה.
 
גרסתו של המהנדס מושלב עומדת גם בסתירה מוחלטת לעדותו של קבלן המחצבה, הרצל מיכאל (ע"ת/3), אשר העיד, כי המהנדס מושלב עצמו הבטיח לו, באופן ברור ומפורש, בעל-פה, כי הנתבעת תישא בתשלום שכרו, במקומה של מגדלי שנהב. ובלשונו :
"ש:" ממי קיבלת את ההתחייבות ?
 
--- סוף עמוד 10 ---
ת: מחברת רוטשטיין... אני נפגשתי פעם עם שמואל וקיבלנו שיקים על החשבונות שלנו. כל החשבונות שלנו היו נשלחים בדואר לאישור רוטשטיין" (ע' 26 ש' 15-17).
            ש: את ההתחייבות הזו של רוטשטיין אתה זוכר ממי קיבלת ?
ת: אני לא בטוח. נפגשתי פעם אחת עם איזה יהודי בשם שמואל, עם כיפה ... רוטשטיין פנו אלי שאמשיך לספק חומרי מחצבה לאתר ואם מגדלי שנהב לא ישלמו אז הם (רוטשטיין) ישלמו"  (ע' 27 ש' 18-25).
עדותו של הקבלן הרצל מיכאל היתה כנה ומשכנעת, והותירה עלי רושם מהימן לחלוטין, מה גם שמדובר בעד, אשר אין לו כל נגיעה אישית למנוח ו/או לתובעים, כפי שהעיד: "עלי מוצלח... לא יודע מי זה , עו"ד פודים פנה אלי אני אפילו לא מכיר אותו " (ע' 27 ש' 6-9).
 
גרסתה של הנתבעת עומדת גם בסתירה מוחלטת לעדותו של המהנדס רוזיליו, אשר בתקופה הרלבנטית שימש כמפקח באתר מטעם הנתבעת עצמה. עדותו של המהנדס רוזיליו היתה עקבית, מדוייקת ומשכנעת, ולא מצאתי בה כל מתום. בתצהיר עדותו הראשית ניסה, אמנם, המהנדס מושלב לצייר את המהנדס רוזיליו כעובד בעייתי, אשר פוטר ע"י הנתבעת זמן קצר בלבד לאחר שהועסק על ידה באתר, באומרו: "סיכמנו עם רוזיליו שיעבוד בפרוייקט עד סיומו ושאף ילווה את החברה בבניית פרוייקט חדש בהר-חומה בירושלים. בפועל, התאכזבתי מתפקודו. תחת לפקח על הפרוייקט עסק רוזיליו בניהול הבניה עצמה תוך התערבות בעבודתו של הקבלן ותוך חיכוכים בלתי פוסקים. כיוון שעבודתו לא ענתה על הציפיות הפסיקה החברה את ההתקשרות עמו לאחר כשמונה חודשים בלבד " (ס' 26 לתצהיר משולב). ואולם, בחקירתו הנגדית הודה המהנדס מושלב, כי הוא מכיר את המהנדס רוזיליו כ-20 שנה, וכי מדובר ב"אדם אמין וישר" (ע' 37 ש' 12). ועל כן נראה, כי יש להעדיף את גרסתו של המהנדס רוזיליו בנוגע לסיבת עזיבתו את הפרוייקט: "שמוליק מושלב שהיה עסוק עם עבודות בנתניה התפנה, ואני כ"פרילנסר" שבאתי לסייע לנתבעת לבצע את העבודות באתר הזה התבקשתי לסיים את העבודה, כי שמוליק יכול לסיים אותה והיא הצטמצמה לכדי 10% משרה" (ע' 23 ש' 20-24).
 
גרסתה של הנתבעת לא עומדת גם במבחן ההיגיון:
 
--- סוף עמוד 11 ---
כזכור, המנוח החל לעבוד באתר לאחר שמגדלי שנהב כבר נקלעה לקשיים והפסיקה עבודתה באתר, ולאחר שהשמועה פשטה בקרב קבלני המשנה, אשר איימו להפסיק עבודתם באתר. משכך, אין כל הגיון בטענת הנתבעת, כי המנוח הובא לעבוד ע"י מגדלי שנהב והועסק על ידה, שהרי אף קבלן בר דעת לא היה מסכים להתקשר בהסכם עבודה עם חברה המצויה על סף קריסה. 
הנתבעת מצידה טוענת, כי אין כל הגיון בכך שהמנוח הסכים לקבל התחייבות בעל פה ולא דאג לעגן התחייבות זו בכתב, ואולם, התשובה לטענה זו טמונה בעדותו של ע"ת/1עבאס מוצלח:"סמכנו על התחייבות בעל-פה של חברה גדולה ומכובדת" (ס' 25 לתצהירו)- עדות אשר מהימנה ומקובלת עלי. יש גם לזכור, כי לפי עדותו של המהנדס רוזיליו, אשר לא נסתרה ע"י הנתבעת, המנוח הובא לעבוד בפרוייקט על ידו (מטעם הנתבעת) ולא ע"י מגדלי שנהב .
 
גרסתה של הנתבעת גם לא מתיישבת עם "כתב הכמויות" ו"פקודת התשלום" שערך המהנדס מושלב. כזכור, פנייתו של מהנדס רוזיליו למהנדס מושלב בענין יתרת החוב שלא שולמה למנוח נעשתה כשנה לאחר שהפרוייקט הסתיים. אם אמנם, במועד זה, הנתבעת לא היתה חייבת מאומה למנוח - מדוע טורח, אפוא, המהנדס מושלב להכין "כתב כמויות" ו"פקודת תשלום" על שמו של המנוח, ולהעבירם למהנדס רוזיליו לבדיקתו ?! אם התקציב שהוקצה ע"י הנתבעת עבור עבודות מסגרות בפרוייקט מוצה על ידה עד תומו (ומעבר לתקציב זה מגדלי שנהב היא שהיתה צריכה לשאת בתשלום שכרו של המנוח) - מדוע טורחת, אפוא, הנתבעת לחשב את יתרת החוב שמגיעה למנוח ? במהלך חקירתו הנגדית ניסה המהנדס מושלב ליישב תמיהה זו, באומרו:
"ת: בפרוצדורה הפנימית שלנו אנו עורכים חשבון סופי לכל קבלן. מי שהתחייבנו  לשלם שחררנו את התשלומים אפילו אם היו חריגות בתקציב. מי שלא התחייבנו לא  שילמנו. אבל את החשבון היה צריך לערוך בכל מקרה, כדי שיהיה לנו נתונים מול הקבלן מגדלי שנהב לצורך ההתחשבנות הסופית בינינו" (ע' 44 ש' 2-11).
כלומר: לשיטתו של המהנדס מושלב, כתב הכמויות" ו"פקודת התשלום" שהוא הכין ע"ש המנוח היו בעצם "מסמכים פנימיים" שכלל לא היו מיועדים למנוח או לתובעים, אלא למגדלי שנהב , והם הועברו לתובעים רק לפי בקשת רוזיליו, וכדי לסייע לו בבדיקת החשבונות של המנוח (ס' 74 לסיכומי הנתבעת). אלא, שטענה זו, בכל הכבוד,
--- סוף עמוד 12 ---
אינה משכנעת,לאור העובדה ש"פקודת התשלום" שהכין המהנדס מושלב הופנתה להנהלת החשבונות, ובסעיף "תנאי תשלום" שבתחתיתה נכתב:
 "תנאי תשלום:
1.      ל- 01/07/05 לאחר חתימה על טופס גמר חשבון והעדר תביעות.
2.      לא לשלם ללא אישור שלי ".
נוסח הערה זו מעיד, ללא ספק, על כוונת תשלום של ממש מצד הנתבעת למנוח, ולא על איזושהי התחשבנות פנימית שהיתה בינה לבין מגדלי שנהב בענין זה. ואמנם, כשנשאל המהנדס מושלב לסיבת הכללתה של הערה זו בחשבון הסופי, שינה הלה את גרסתו וטען, כי בעת שהוא הכין את "כתב הכמויות" ואת "פקודת התשלום" ע"ש המנוח - הוא סבר, כי התקציב שנותר למגדלי שנהב אצל הנתבעת איפשר את תשלום יתרת החוב למנוח, אך בסופו של דבר התברר לו, כי בתקציב המסגרות לא נותר מאומה. ובלשונו:
"ת: הקבלן המסגר עלי מוצלח היה אמור לחתום על זה לו היה מקבל את התשלום  כפוף למה שאמרתי שעדיין נותר לו כסף שהנתבעת חייבת למגדלי שנהב. ... בדיעבד התברר שלא מגיע למגדלי שנהב כס מהנתבעת בענין מסגרות, ולכן זה לא מומש" (ע' 44 ש' 20-23).
כשנשאל המהנדס מושלב, מתי נודע לו שלנתבעת לא נותרו כספים לשלם למנוח, השיב: בסביבות יולי 2005. אלא, שמאישור הפקס המתנוסס על "כתב הכמויות" ו"פקודת התשלום" ע"ש המנוח – עולה, כי שני המסמכים הללו נשלחו למהנדס רוזיליו ביום 07/09/05, כלומר לאחר שהמהנדס מושלב כבר ידע שהנתבעת אינה מתכוונת לשלם למנוח כספים נוספים מעבר לאלו שכבר שולמו על ידה. מכאן השאלה המתבקשת: "למה לשלוח ניירות שאפילו אם יתברר שמשהו לא נכון, מהניירות האלה לא יכול לצאת שקל? " - שאלה עליה השיב המהנדס מושלב, סתמית: "יוסי... [רוזיליו] ביקש שאשלח לו את הניירות ושלחו לו" (ע' 48 ש' 9-13).אין לי ספק, כי שני המסמכים הללו נשלחו למהנדס רוזילו לצורך התחשבנות בין הנתבעת לבין המנוח. הרי המהנדס מושלב עצמו העיד, כי התשלום של הנתבעת לקבלני המשנה נעשה באופן שהכמויות והמחירים היו מועברים ע"י קבלני המשנה למהנדס רוזיליו, זה היה בודק ומאשר אותם, מעביר אותם למושלב וזה היה מעבירם להנהלת חשבונות לתשלום(ראה
--- סוף עמוד 13 ---
עדותו של מושלב בע' 40 ש' 14-21). מכאן, כי הכנת "כתב כמויות" ו"פקוד התשלום" ושליחתם למהנדס רוזיליו לבדיקתו תאמה את הליך התשלום הנ"ל - ואידך זיל גמור.
 
סופם של דברים: גרסתה של הנתבעת נותרה בגדר טענה סתמית וכללית, שלא נתמכה בכל ראיה. על אף שהנתבעת יכולה היתה להביא עדים וראיות למכביר שיתמכו בגרסתה (כגון: נציגים מטעם חברת מגדלי שנהב, קבלני משנה אשר קיבלו מהנתבעת התחייבויות בכתב, התחייבויות בכתב שניתנו על ידה לקבלני משנה, חשבוניות שניתנו לה ע"י אותם קבלני משנה, כרטיסי התחשבנות שלה עם מגדלי שנהב בנוגע לקבלני משנה שלא קיבלו התחייבות ישירה מול קבלני משנה שכן קיבלו התחייבות ישירה, תכתובות שניהלה הנתבעת עם המגדלי שנהב בקשר להבחנה הנ"ל)- נמנעה הנתבעת מעשות כן, ובחרה להסתפק בעדותו של המהנדס מושלב אשר עומדת, כאמור, בסתירה מוחלטת לעדותם הקוהרנטית, המשכנעת והמהימנה של שלושה עדים מטעם התובעים. 
 
המסקנה המתחייבת אם כן היא , כי ביצוע התשלומים למנוח באמצעות המחאות משוכות ע"ש הנתבעת הוא תוצאה של התחייבות מפורשת שנתנה הנתבעת למנוח בעל-פה, לפיה היא תישא ישירות בתשלום שכרו במקומה של מגדלי שנהב. העובדה, שלשם כך נערכה התחשבנות פנימית כלשהי בין הנתבעת לבין מגדלי שנהב, ככל הנראה מטעמי נוחות - אין בינה לבין ההתחייבות החוזית שהנתבעת נטלה כלפי המנוח (וכלפי קבלני משנה אחרים) דבר וחצי דבר .
 
3.2       יתרת החוב
כאמור, על פי "פקודת התשלום" שערך המהנדס מושלב, יתרת החוב שלא שולמה למנוח עומדת על סך של 31,219 ₪. התובעים, לעומת זאת, טוענים כי יתרת החוב של הנתבעת למנוח עומדת על סך של 113,993 ₪,  בהסתמכם על התחשיב שערך המהנדס רויזליו (על גבי כתב הכמויות של המהנדס מושלב).
 
ההפרש בין יתרת החוב הנטענת ע"י הנתבעת לבין יתרת החוב הנטענת ע"י התובעים מורכב משלושה רכיבים:
א.       
ב.      --- סוף עמוד 14 ---
ג.       מסכום של 60,705 ₪ בגין פרגולות שלטענת התובעים נבנו ע"י המנוח בפרוייקט, אך לא נכללו ע"י המהנדס מושלב בכתב הכמויות שנערך על ידו.
ד.     מסכום של 20,000 ₪ שקיזז המהנדס מושלב מהתמורה הכוללת המגיעה למנוח בגין "פיגור בעבודות".
ה.     מסכום של 2,000 ₪ שקיזז המהנדס מושלב מהתמורה הכוללת המגיעה למנוח בגין "עזרה טלסקופית". 
 
לאחר שבחנתי ושקלתי את מכלול הטענות, העדויות, הטענות והראיות בענין זה -הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להעדיף את התחשיב שערך המהנדס רוזיליו על פני התחשיב שערך המהנדס מושלב:
בתצהיר עדותו הראשית טען המהנדס מושלב, ש"כתב הכמויות" הנוגע למנוח הוכן על ידו בהסתמך על נתונים שהועברו לו ע"י אבי תורג'מן, מנהלה של מגדלי שנהב. דא עקא, שנתונים אלו לא הוגשו כראיה מטעם הנתבעת, לא צורפו לכתב הכמויות שערך ההנדס מושלב , ואף לא לתצהיר עדותו הראשית, והמהנדס מושלב בעדותו הסתפק בטענה : "הסכומים נמסרו לי ע"י אבי תורג'מן. אני עומד מאחורי הסכומים שנרשמו בכתב הכמויות" (ס' 24 לתצהירו).  
הלכה מושרשת היא, כי "הימנעות מהבאת ראיה... מקימה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה היתה פועלת לחובת הנמנע" (ראה י' קדמי, על הראיות, חלק שני (תל אביב, 1991), בעמוד 917). "... כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים.." (כב' השופטת ה' בן עתו ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי, פ"ד לה(1) 736, 760). מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, לאור עדותו של המהנדס מושלב, לפיה הנתונים הללו נמסרו לו ע"י אבי תורג'מן "בשוטף. כל חודש נמסרו הכמויות שבוצעו". כלומר: המדובר בנתונים אשר מצויים למעשה ברשותה של הנתבעת, אך חרף זאת היא לא טרחה להמציאם כראיה לביהמ"ש, ולמהנדס מושלב לא היה כל הסבר לכך:
 
--- סוף עמוד 15 ---
"ש. נ/ 5 הוא בעצם ריכוז של מסמכים קודמים שהתקבלו לטענתך בזמן אמת והיו אצל הנתבעת. אני מבין שאין לך אף לא מסמך אחד כזה פה?
ת. נכון.
ש. למה לא צירפת את המסמכים האלה לתצהירך כדי שנוכל לבדוק אם מה שאתה עשית או רשמת בנ/5 הוא נכון או שאולי נפלו בו טעויות כמו שמשהו אחר חישב ?
ת. אין לי תשובה " (ע' 40 ש' 4-9).
יוצא, כי "כתב הכמויות" שנערך ע"י המהנדס מושלב, המבוסס על נתונים שנמסרו לו ע"י אבי תורג'מן - הוא למעשה בגדר "עדות שמיעה", שאיננה קבילה. מכל מקום, בהעדר נתוני הבסיס אשר שימשו את המהנדס מושלב בהכנת כתב הכמויות - ממילא לא ניתן לדעת כיצד הגיע הוא לסכומים הנקובים בו. 
 
אשר לשלושת הרכיבים הספציפיים שבמחלוקת:
א.    הפרגולות: לטענת המהנדס מושלב, הפער בין הכמויות שחושבו על ידו בענין הפרגולות שהתקין המנוח בפרוייקט לבין הכמויות שחושבו ע"י המהנדס רוזיליו, מקורו בעובדה, שהמהנדס רוזיליו כלל בתחשיבו גם פרגולות שהותקנו בפרוייקט עד חודש יוני 2004 , אך "עד חודש יוני 2004 חלק מהפרגולות בוצעו ע"י המנוח וחלק מהפרגולות בוצעו ע"י מסגרים אחרים" (ס' 24 לתצהירו). ואולם, המדובר בטענה סתמית וכללית שלא הוכחה ע"י הנתבעת, ולו לכאורה. המהנדס מושלב לא טרח לפרט בתצהירו, מיהם אותם "מסגרים אחרים" שהתקינו פרגולות באתר עד יוני 2004, כמה פרגולות הותקנו ע"י אותם מסגרים, היכן ומתי,  ומהי בדיוק כמות הפרגולות בה חייב את המנוח עצמו בכתב הכמויות. כאמור לעיל, הן המהנדס רוזיליו והן אחיו של המנוח עבאס העידו, כי המנוח החל עבודתו באתר במאי 2004 , עדות אשר הותירה בעיני רושם מהימן, ומכל מקום לא נסתרה ע"י הנתבעת.
מעבר לכך: במהלך חקירתו הנגדית של המהנדס מושלב התברר, כי מ"כתב הכמויות" שהוא הכין - נשמט בנין שלם שבו הותקנו פרגולות ע"י המנוח - בנין מס' 3 (ע' 42 ש' 11-12). כמו כן לא ידע המהנדס מושלב לומר האם המנוח התקין באתר גם "פרגולות מעוגלות" כפי שטוען המהנדס רוזיליו (ע' 43 ש' 7-8) ולא ידע לומר כמה פרגולות בדיוק התקין המנוח בכל בנין ובנין בפרוייקט.
 
--- סוף עמוד 16 ---
 
המהנדס רוזיליו לעומת זאת, פירט בתצהיר עדותו הראשית את הנתונים אשר שימשו בסיס לחישוב שנערך על ידו בענין הפרגולות, כדלקמן :
"בבדיקה שערכתי הגעתי למסקנה שאכן הורכב בפועל מטראז' גדול יותר של פרגולות, וכי המחיר ליחידה חסר אף הוא שכן לא נלקחה בחשבון צביעת הפרגולות שעלותה 35 ₪ למ"ר. ... על פי החישובים והבדיקות שערכתי, לרבות עם מר מושלב באותה פגישה בהר חומה , מצאתי כי עלי התקין פרגולות לפי הפירוט הבא:
בבניינים 3-4 הותקנו סה"כ 78 מ"ר (39 מ"ר בכל בנין).
בבניינים 5-6 הותקנו סה"כ 108.76 מ"ר (54.38 בכל בנין).
בבניינים 1,2 ו-9 הותקנו סה"כ 148.4 מ"ר בתוספת 28 מ"ר של פרגולות מעוגלות.
המקור לטעותו של מר מושלב הוא בסעיף הפרגולות שכן לא כלל את מלוא הכמות והמטראז' אשר הותקנו בפועל ע"י עלי מוצלח" (ס' 17 לתצהירו).
כאמור, המהנדס מושלב לא התייחס לנתונים אלו גופם, אלא העלה טענות כלליות וערטילאיות, אשר אין בהן כדי להבהיר את החישוב הפרטני שנערך על ידו .
יש גם לציין, כי בעדותו הודה המהנדס מושלב, כי תפקידו של המהנדס רוזיליו במהלך הפרוייקט היה לבדוק שהנתונים שמועברים ע"י קבלני המשנה השונים נכונים, לאשר את הנתונים האלו ולהעבירם אליו לצורך אישורם ע"י הנהלת החשבונות, וכי הוא עצמו סמך על הבדיקות הנ"ל של המהנדס רוזיליו (אם כי לדבריו "עד גבול מסויים" , ע' 41 ש' 5-6).
 
לענין המחיר של יחידת פרגולה אחת, לפיו כימת המהנדס מושלב את יתרת התמורה המגיעה למנוח בגין הפרגולות- טוען מושלב, כי המחיר שצוין על ידו בכתב הכמויות (400 ₪) כולל צבע, והוסיף: "אני יודע זאת מהיכרותי את הענף והמחירים הנוהגים בו, וכן משום שזהו המחיר שהחברה שילמה למסגר שביצע את העבודה בבניינים 7,8 ... בנוסף, המחיר לפרגולות תמיד כולל צבע משום שהן מגיעות לאתר לאחר צביעה. לא צובעים פרגולות בשטח " (ס' 24 לתצהירו). גם טענה זו נותרה בגדר טענה בעלמא, ועל כן יש להעדיף בענין זה את עדותו של המהנדס רוזיליו, לפיה מחירה של פרגולה כולל צבע הוא 435 ₪.
 
--- סוף עמוד 17 ---
 
ב. קיזוז הסך של 2000 ₪  : בגין  טרקטור בעל זרוע טלסקופית ששימש להעלאת עבודות המתכת שביצע המנוח לתוך הדירות (ע' 51 ש' 18-20). לדברי המהנדס מושלב, "העזרה הטלסקופית סופקה ע"י מגדלי שנהב והם ביקשו לקזז את הסכום הזה"   (ע' 52 ש' 1-2) . גם כאן לא טרח המהנדס מושלב לתמוך דבריו בכל ראיה, ולא הוכיח לא את עצם הענקת ה"עזרה הטלסקופית" למנוח ולא את "בקשתה" של מגדלי שנהב לקזז סכום זה משכרו של המנוח בגין עבודות המסגרות.
 
ג. קיזוז הסך של 20,000 ₪: בגין "פיגור" מצד המנוח בהשלמת עבודות המסגרות בבניינים 1,9. לטענת המהנדס מושלב, "היתה תקופה של לפחות חודשיים בה התעכב גמר הבניה וקבלת טופס 4 בבניינים 1,9 עקב היעדרות של עלי מוצלח. זכור לי כי ביקשתי מתורג'מן להתקשר למוצלח ולדרוש שיגיע לאתר להשלים את העבודות. אני דיברתי עם מוצלח ועם גו'בראן אך כל שקיבלתי מהם היו הבטחות שלא מומשו" (ס' 23 לתצהירו). ואולם, המהנדס מושלב לא טרח להמציא לבית המשפט ולו קְצֵה-קַצֵהָּ של ראיה שיש בה כדי להעיד על פיגור מצד המנוח בהשלמת העבודות (כגון: "טופס 4" שניתן לבניינים האלו, תכתובת בענין הפיגור של המנוח בעבודות וכד'). כשנשאל מדוע לא טרח להמציא לביהמ"ש רישומים או מסמכים בענין הפיגורים, השיב המהנדס מושלב : "אין לי פה", ולשאלת ב"כ התובעים "אז אנחנו צריכים להאמין לך? " השיב כלאחר יד : "כן" (ע' 50 ש' 19-23).
בנוגע לאופן כימות הסכום שקוזז (20,000) ₪ טען המהנדס מושלב, כי הוא התבסס על תחשיב של "דירות 4 חדרים בסביבות 750 דולר לחודש השכרה לדירה, כפול 12 דירות כפול שני חודשים כפול דולר 4.5, בערך אתה מגיע ל-100,000 , אבל קיזזתי רק 20,000 " (ע' 51 ש' 8-10) אך באותה נשימה הודה, כי אין בידו כל מסמך המאמת את הנתונים שבבסיס חישובו זה (ע' 10 ש' 11-12). יותר מכך: לטענת המהנדס מושלב, הנזק בגין הפיגור בהשלמת עבודות המסגרות היה בפועל "הרבה יותר גדול, קרוב ל-100,000 ₪", אך הוא החליט לקזז סך של 20,000 ₪ בלבד "מאחר ולא היתה לנו שום התחייבות כלפיו [כלפי המנוח-י.מ.] אז אנחנו קיזזנו מהחשבון שהגיע לו את הסכומים המינימאליים שנראו לי" (ע' 50 ש' 11-13). קשה שלא להשתאות נוכח "טוב לבו" זה של המהנדס מושלב, ש"ויתר" למנוח על סך של 80,000 ₪, אך קשה יותר להבין את ההיגיון הטמון בטענתו זו: שהרי, אם בין הנתבעת לבין המנוח לא היה כל קשר חוזי
--- סוף עמוד 18 ---
מחייב, וכל ההתחשבנות של הנתבעת עם המנוח נעשתה דרך מגדלי שנהב ובאישורה –נשאלת השאלה: מנין החירות שנטלה לעצמה הנתבעת לנכות משכרו של המנוח סכומים בגין "פיגור" מצדו בביצוע העבודות ? תשובתו של המהנדס מושלב לשאלה זו : "נהגתי איתו כפי שהייתי נוהג עם כל קבלן אחר שכן נתן התחייבות ואני עוד פעם נדגיש, הייתי נדיב " – בכל הכבוד, לא רק שלא מיישבת את התמיהה, אלא שאף מעצימה אותה.
 
העולה מן האמור הוא, כי יש לאמץ את התחשיב שערך המהנדס רוזיליו (התיקונים שערך בכתב יד ע"ג כתב הכמויות של המהנדס מושלב) ולקבוע, כי נכון ליום 07/06/05 (מועד עריכת "פקודת התשלום" ע"י המהנדס מושלב) נותרה הנתבעת חייבת למנוח סך של 113,993 ₪ .
 
4.         סוף דבר
4.1       מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים (יחדיו) את הסך של 113,993 ₪ בצירוף
הפרשי הצמדה וריבית מיום 07/06/05 ועד לפרעון .
 
4.2       בשים לב להוראת תקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בשים לב לסכום התביעה, לתוצאה ולכלל נסיבות הענין, מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים (יחדיו), כדלקמן:
            1,700 ₪          אגרת משפט (מחצית ראשונה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית
מיום התשלום (06/12/06) ועד לפרעון.
            1,573 ₪          אגרת משפט (מחצית שניה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית
מיום התשלום           (12/05/08) ועד לפרעון.
500 ₪              הוצאות עדותו של ע"ת/1 עבאס מוצלח בבית המשפט כפי שנפסק על ידי ביום 25/06/08 (ע' 14 ש' 18-23), בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד לפרעון.
1,000 ₪          הוצאות עדותו של ע"ת/2 המהנדס יוסף רוזיליו בבית  המשפט, כפי שנפסק על ידי ביום 25/06/08 (ע' 25 ש' 2-6), בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד לפרעון.
 
--- סוף עמוד 19 ---
500 ₪              הוצאות עדותו של ע"ת/3 הרצל מיכאל בבית המשפט, כפי שנפסק על ידי ביום 25/06/08 (ע' 28 ש' 8-12), בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד לפרעון.
17,000 ₪        שכ"ט עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לפרעון      ובצירוף מע"מ כחוק.
 
5.                  ניתן היום, י"ח באלול, תשס"ט (7 בספטמבר 2009) בשעה 12:30 בהעדר בעלי הדין וב"כ.
המזכירות תודיע לב"כ בעלי הדין מיידית, בפקס או טלפונית, על מתן
פסק4-הדין (אשר כנהוג יתפרסם באתר האינטרנט של בתי המשפט היום לאחר השעה 18:00), ולבקשתם תמסור להם (במזכירות) או תשלח להם
העתקי פסק הדין.
מותר לפרסום מיום 07/09/09.
 
 
 
יצחק מילנוב, שופט
 
 
 
5129371
54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה


גרסה להדפסה גרסה להדפסה      

פסק דין מוצלח נ' רוטשטיין



רח' יפו 33, בית יואל, ירושלים
ת.ד. 730, מיקוד 94221 טל' 02-6251267
טל': 02-6249286, פקס: 02-6231378
דואר אלקטרוני: office@pudimlaw.co.il
33 Jaffa St. Beit Yoel, Jerusalem
P.O.B. 730 Zip code: 94221 Tel: 972-2-6251267
Tel: 972-2-6249286, Fax: 972-2-6231378
Email: office@pudimlaw.co.il 
פנייתך למשרדנו באמצעות אתר האינטרנט תובא בפני עורך דין ממשרדנו אשר ישיב לפנייתך באופן מקצועי והולם.
יחד עם זאת, אין במענה לפנייה, באמצעות אתר האינטרנט, כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי, פרטני, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
בפנייה למשרדנו, באמצעות אתר האינטרנט, ו/או בכל שימוש בתכנים ובמידע שבאתר האינטרנט, הינך מאשר/ת כי קראת והבנת את תוכן הפטור מאחריות המופיע בדף הבית.

ראשי | מפת האתר | פטור מאחריות

2012 © כל הזכויות שמורות ליעקב פודים, משרד עורכי דין. עיצוב: בייסיק קונספט.