זכויות עובדים
|
הודעה לעובד החל משנת 2002 על המעביד למסור לעובד, לא יאוחר מ- 30 ימים מיום קבלת העובד לעבודה, מסמך ובו פירוט מלא של זכויות העובד.
שכר מינימום
כל עובד באשר הוא זכאי לשכר שלא יפחת ממינימום הקבוע בחוק.
שכר המינימום, נכון ל- 9/09, הינו 20.70 ₪ לשעה או 3,850.18 ₪ לחודש.
גמול שעות נוספות
בחוק שעות העבודה והמנוחה, נקבע גמול המשולם לעובד העובד שעות נוספות.
שעות נוספות, הן עפ"י רוב, שעות עבודה שהינן מעבר ל- 8 השעות הראשונות באותו יום העבודה; יצוין כי מידע זה הינו כללי שכן ישנם הסדרים מיוחדים רבים המשנים הסדר זה ולעיתים גמול השעות הנוספות ישולם באופן שונה, עפ"י הסדרים המיטיבים עם העובדים.
עובד העובד משרה מלאה זכאי לגמול שעות נוספות המשולם באופן הבא: 125% לשעתיים הראשונים מעבר לשעות יום העבודה הרגיל ו150% עבור השעה השלישית ואילך.
דמי נסיעות
נכון ל- 9/09 זכאי עובד להשתתפות המעביד בהוצאות הנסיעה למקום העבודה וממנו בשיעור מקסימלי של 21.4 ₪ ליום.
הזכות לחופשה שנתית
עובד זכאי לחופשה שנתית שמשכה קבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה.
במקרים רבים שבהם חלים הסכמים קיבוציים ניתנת לעובדים חופשה ארוכה מהקבוע בחוק.
לרוב ועפ"י החוק, בארבעת השנים הראשונות לעבודה, זכאי כל עובד ל- 12 ימי חופשה בשנה ובשנה החמישית לעבודה תוארך החופשה ל- 16 ימים בשנה, בשנה השישית זכאי העובד ל- 18 ימי חופשה בשנה, בנשה השביעית זכאי העובד ל- 21 ימי חופשה בשנה ומהשנה השמינית ואילך זכאי העובד ליום חופשה נוסף, בשנה, עבור כל שנת עבודה מהשנה השמינית עד למקסימום של 28 ימי חופשה בשנה.
חשוב לזכור כי זכאות העובד לחופשה שנתית תלוי בהיקף המשרה וכך עובד העובד בהיקף של 50% משרה יזכה למחצית ימי החופשה הנקובים לעיל.
עפ"י חוק חופשה שנתית, עובד רשאי לצבור ימי חופשה ולפדות אותם שעה שמסתיימים יחסי עובד – מעביד, דהיינו בהתפטרות העובד או בפיטוריו; להרחבה – ראה הפרק הדן בפיטורין.
תשלום שכר עבור ימי חג
עפ"י הקבוע בחוק שעות העבודה והמנוחה ובהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, זכאים העובדים לתשלום עבור ימי חג בהם העובד אינו עובד.
עובד יהודי העובד בשכר חודשי יהא זכאי ל- 10 ימי חג בתשלום וכך לגבי עובד שעתי שהשלים 3 חודשי עבודה: יומיים בראש השנה, יום אחד בכיפור, יומיים בסוכות, יומיים בפסח, יום אחד בשבועות ויום אחד ביום העצמאות.
עובד שאינו יהודי זכאי לתשלום עבור ימי חג עפ"י דתו.
דמי מחלה
עובד זכאי ל- 18 ימי מחלה בשנה החל מהיום השני למחלתו.
עבור היום השני והשלישי לחופשת המחלה ישולם לעובד סך השווה ל- 37% משכרו היומי של העובד והחל מהיום הרביעי ואילך ישולם לעובד סך השווה ל- 75% משכרו היומי.
הזכות לדמי הבראה
כל עובד במשק הישראלי, אשר השלים שנת עבודה מלאה, זכאי לתשלום עבור דמי הבראה שמטרתו לסייע לעובד לחדש את כוחותיו ולצאת לחופשה.
לאחר שהעובד השלים שנת עבודה ראשונה הוא יהיה זכאי לתשלום של 5 ימי הבראה עבור השנה הראשונה, 6 ימי הבראה עבור השנה השניה והשלישית, 7 ימי הבראה עבור השנה הרביעית ועד ל- 10 ימי הבראה.
נכון ל- 9/09, שיעור דמי ההברה עומד כיום על סך 340 ₪ ליום הבראה אחד.
עוד ראה, מחשבון דמי הבראה.
הפרשת פנסיה
ב- 1.1.08 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים (הידוע בכינויו "חוק פנסיה חובה") לפיו על מעבידים במגזר הפרטי, כמו גם במגזר הציבורי, מוטלת החובה להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני לעובדים.
ההפרשות ייעשו לטובת קרן פנסיה או קופת גמל לפי בחירת העובד.
ההסכם מוחל רק על עובדים שעדיין לא נהנים מהסדר פנסיוני קיים.
חובת הפנסיה נקבעה עבור עובדים העומדים בתנאים להלן:
לצורך ההפרשה לפנסיה נלקח בחשבון השכר המוכר לפנסיה שהוא "שכר הבסיס" אליו נוספות מלוא התוספות הקבועות שמהן נהנה העובד.
עפ"י חוק פנסיית החובה ישנה תקרה, בגובה השכר הממוצע במשק, לשכר שממנו תיגזר ההפרשה הפנסיונית.
שיעורי ההפרשות לפנסיה, עפ"י ההסכם הקיבוצי, הן כמפורט בטבלה, להלן:
יש לזכור, כאמור בטבלה, כי בנוסף להפרשות המעביד הרי שהעובד מפריש אף הוא, משכרו, לטובת הביטוח הפנסיוני.
|
גרסה להדפסה