פיטורין
|
חובת השימוע מקום בו מעסיק מחליט לפטר עובד עליו לערוך לעובד שימוע טרם ההודעה על ההחלטה לפטר את העובד.
חובת השימוע חלה גם על עובדים בשוק הפרטי.
טרם קיום השימוע, על המעביד לתת לעובד הודעה על קיומו של השימוע ועל הסיבה לקיום השימוע בפרק זמן סביר שבו העובד יוכל להיערך לקיומו של השימוע ואף לדאוג לייצוג נאות ולהצגת עמדתו כמו גם מסמכים וכד'.
במהלך השימוע על המעסיק להסביר לעובד מדוע נערך השימוע וליתן לעובד אפשרות סבירה ונאותה לשטוח את טענותיו ועמדתו בקשר עם הנסיבות שהובילו להחלטה לערוך שימוע ולאחר מכן על המעביד לשקול את עמדתו של העובד ואת הסבריו טרם ההחלטה בדבר עתידו של העובד.
בנסיבות מסוימות, פיטורי עובד ללא עריכת שימוע עפ"י הקריטריונים שנקבעו בפסיקה עלולה להוות עילה לפסיקת פיצויים לטובת העובד.
הודעה מוקדמת
בשנת 2001 נחקק חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות המחיל חובת מתן הודעת מוקדמת לפיטורים והתפטרות.
יודגש כי גם עובד שמבקש להתפטר ממקום עבודתו חייב לתת למעבידו הודעה מוקדמת על התפטרותו , עפ"י החוק.
מטרת החוק, מחד לאפשר לעובד שמבוקש לפטרו, שהות להיערך לפיטוריו, למצוא מקום עבודה אחר וכו' ומצד שני לאפשר למעביד, כאשר עובד מבקש להתפטר, להיערך בהתאם ולמצוא לעובד מחליף וזאת על מנת שלא לפגוע במעביד ובעסקו.
על המעביד, המבקש לפטר עובד, לתת לעובד הודעה בכתב על פיטוריו, עובר למועד הפיטורין, לפי הפירוט להלן:
עובד במשכורת חודשית (גלובלי) המועסק עד 6 חודשים זכאי להודעת מוקדמת, בכתב, של יום אחד לכל חודש עבודה ומהחודש השביעי לעבודה ועד לשנה הראשונה – 6 ימים ובנוסף יומיים וחצי נוספים לכל חודש עבודה ולאחר שהעובד השלים שנת עבודה שלמה, על המעביד לתת לעובד הודעה מוקדמת, בכתב, לפחות חודש אחד עובר למועד הפיטורין.
עובד בשכר שעתי זכאי להודעה מוקדמת של יום אחד עבור כל חודש עבודה בשנת עבודתו הראשונה, 14 ימים בשנת עבודתו השניה ובנוסף יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בתוך השנה השניה ואילו בשנה השלישית זכאי העובד ל- 21 ימי הודעה מוקדמת בתוספת של יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בשנה השלישית.
מהשנה הרביעית ואילך, העובד יהיה זכאי לחודש הודעת מוקדמת.
יצויין כי עובד שמבקש להתפטר חייב במתן הודעה מוקדמת, בכתב, למעבידו עפ"י המצויין לעיל.
יובהר כי מעביד אינו חייב לתת הודעה מוקדמת ויכול לפטר עובד על אתר אך המעביד חייב בתשלום חלף הודעה מוקדמת עפ"י המצוין לעיל, דהיינו, מעביד רשאי לפטר עובד על אתר אך יחוייב בתשלום עבור מספר הימים בהם היה העובד זכאי לעבוד במסגרת ההודעה המוקדמת.
פיצויי פיטורין
כל עובד זכאי לפיצויי פיטורין בעת פיטוריו ממקום עבודתו וזאת כאשר העובד השלים שנת עבודה אחת. מעסיקים ערים לעניין זה ולעיתים מפטרים את עובדיהם בסמוך לתום שנת עבודתם הראשונה וזאת כדי להימנע מתשלום פיצויי הפיטורין.
על כן נקבע כי גם עובד שפוטר בסמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה יהיה זכאי לפיצויי פיטורין אלא אם המעביד יוכיח אחרת, דהיינו ישנה חזקה כי עובד שפוטר בסמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה, פוטר כדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורין ועל המעביד להוכיח שלא זה המקרה.
ישנם מקרים רבים שאינם פיטורין רגילים המזכים עובד בפיצויי פיטורין, לדוגמא: פטירת מעביד, פשיטת רגל וכו', פטירת העובד, התפטרות עובד בשל מצב בריאותי שאינו מאפשר את המשך עבודתו, התפטרות אחד מבני זוג בתוך 9 חודשים מיום הלידה על מנת לטפל בילד/ה, התפטרות עובד שהעתיק את מקום מגוריו למקום המרוחק ממקום עבודתו, התפטרות עובד שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, עובד שנבחר לכהונה ציבורית וכו'.
כיצד מחשבים את פיצויי הפיטורין?
הסכום שיתקבל כפיצויי פיטורין שווה למשכורת אחת עבור כל שנת עבודה של העובד כאשר חלק יחסי משנת העבודה יזכה בשיעור יחסי של פיצויי הפיטורין.
לצורך חישוב הפיצויים יילקח בחשבון שכר היסוד של העובד בתוספת כל התוספות הקבועות לשכר כגון תוספת ותק ותוספת משפחה.
לעיתים ישנן תוספות נוספות שיראו אותן, בנסיבות מסוימות, כתוספת קבועה כאשר ההפרדה הינה מלאכותית ולמעשה אותה תוספת משתלמת מידי חודש בחודשו ובאופן קבוע וההפרדה נעשתה למראית עין ועל מנת לחמוק מתשלומים נוספים.
אם עובד קיבל שכר הנמוך משכר המינימום הרי שפיצויי הפיטורין ישולמו עפ"י שכר המינימום.
את פיצויי הפיטורין יש לשלם ביום סיום יחסי עובד מעביד.
איחור של למעלה מ- 15 ימים בתשלום פיצויי הפיטורין יזכה את העובד בפיצויי הלנת פיצויי פיטורין, אך בפועל בתי הדין ממעטים לעשות שימוש בסמכותם לפסוק פיצויי הלנה ואלה נפסקים בנסיבות קיצוניות כשאין ולא יכולה להיות מחלוקת כי לא היתה מחלוקת כנה באשר לזכאות העובד לפיצויי פיטורין וכי אלה לא שולמו בחוסר תום לב מצד המעביד.
פדיון ימי חופשה וימי מחלה
עפ"י חוק חופשה שנתית, עובד רשאי לצבור ימי חופשה ולפדות אותם שעה שמסתיימים יחסי עובד – מעביד, דהיינו בהתפטרות העובד או בפיטוריו. ישנם מעבידים שמחייבים את עובדיהם לנצל את ימי החופשה בתקופת ההודעה המוקדמת או לנצל ימי מחלה בתקופה זו.
נוהג זה הינו פסול ולא אחת נקבע כי מעביד אינו רשאי לנהוג כך.
פיטורין שלא כדין
ישנם מקרים בהם, עפ"י חוק, אסור לפטר עובדים ממקום עבודתם. פיטורים במקרים אלה ובנסיבות מסוימות, יזכו את העובד בפיצויים ואף בהשבתו למקום עבודתו ובביטול הפיטורין.
כך, לדוגמא, אין לפטר אישה הרה אשר השלימה 6 חודשי עבודה, אין לפטר אישה העוברת טיפולי פוריות, אין לפטר אישה הנמצאת בחופשת לידה, אלא באישור מיוחד המתקבל מהשר, ואין לפטר אישה אשר שבה לעובדתה לאחר חופשת לידה וזאת בחודשיים הראשונים לשובה.
אין לפטר עובד השוהה בשירות מילואים ו- 21 יום לאחר שובו של העובד משירות מילואים, אלא באישור השר.
מקרים נוספים שבנסיבות מסוימות יעלו כדי פיטורין שלא כדין יכולים להיות פיטורין שעילתם בהפליה על רקע דת, גזע, מין, מעמד אישי, דעות פוליטיות וכד'.
ישנם הסכמים המגבילים את יכולתו של המעביד לפטר עובדים ו/או הסכמים המתווים פרוצדורה מסוימת לפיטורי עובדים במקום העבודה.
פיטורין בניגוד למוסכם, עפ"י הסכמים אלה, עלולים, בנסיבות מסוימות, להוות פיטורין בניגוד לדין ולעיתים בתי הדין פוסקים כי הפיטורין הינם בניגוד לדין ועל כן בטלים ובמקרים אחרים ייתכן שהעובד יזכה לפיצויים מהמעביד.
פיטורי אשה בהריון
כאמור בחוק עבודת נשים, חל איסור על מעביד לפטר עובדת הנמצאת בהריון או בחופשת לידה ואף לאחר שובה של העובדת מחופשת הלידה ובתוך 60 הימים מהיום בו שבה העובדת מחופשת הלידה, וזאת ללא אישור מתאים מהשר שיינתן אך ורק אם המעביד יוכיח כי אין קשר בין פיטורי העובדת לבין היותה בחופשת לידה או בהריון.
אישה שהועסקה אצל מעבידה פחות מ- 6 חודשים לא תזכה להגנת החוק. על אישה בהריון להודיע למעסיקה על עובדת היותה בהריון וזאת מהחודש החמישי להריונה אך אין באי מתן הודעה, כאמור, כדי להכשיר פיטורי עובדת בהריון אשר לא הודיעה למעבידה על עובדת היותה בהריון.
אם מעסיק מבקש, בכל זאת, לפטר עובדת בהריון, בחופשת לידה או בפרק הזמן של 60 ימים מתום חופשת הלידה, עליו לפנות לשר על מנת לקבל את אישורו לפיטורין ועל המעביד נטל ההוכחה כי אין כל קשר בין העובדה כי העובדת בהריון ו/או בחופשת לידה, כאמור לעיל, לרצון לפטרה.
לאחר פניית המעביד ללשכת שר העבודה והרווחה, תישלח לעובדת שתפרט את בקשת המעביד לפטרה.
המעביד יזומן לחקירה שלאחריה תזומן העובדת להשמיע את עמדתה בפני המפקח על עבודת הנשים.
גם אם יינתן ההיתר נתונה לעובדת הזכות לעתור לבית הדין לעבודה בתביעה לבטל את הפיטורין ו/או את ההיתר וזאת מחמת פגמים שנפלו בהליך וכד'.
עפ"י חוק עבודת נשים חל איסור על הרעת תנאי עובדת בהריון שכן לעיתים הרעת תנאים מקנה לעובד זכות להתפטר בדין פיטורין, ומכאן שגם אם מעביד חפץ להרע או לפגוע בתנאי עובדת בהריון עליו לקבל את אישור השר כך.
מעסיק שהפר את הוראות החוק ופיטר עובדת בהריון שלא עפ"י התנאים הקבועים בחוק צפוי לקנס כספי משמעותי, מאסר ואף קנס שבועי עד למועד בו ישיב את העובדת למקום העבודה.
עובדת בהריון יכולה לעשות שימוש, להגנתה, בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על מעביד להפלות בין עובדים או דורשי עבודה, בין השאר, על רקע הריון. כך שלמעשה האיסור הקבוע בחוק יכול להקנות כלי נוסף לעובדת בהריון כדי להתמודד עם פיטורין שלא כדין בשל ההריון, בטענה כי הפיטורין נבעו מחמת העובדת בהריון.
זכויות נוספות של עובדת בהריון
כאמור בחוק עבודת נשים ישנן זכויות נוספות המוקנות לעובדת בהריון:
עובדת בהריון, לאחר החודש החמישי להריונה, לא תחויב לעבוד במשמרות לילה אם אינה חפצה בכך.
לעובדת בהריון הזכות להיעדר ממקום העבודה משך 40 שעות, בשכר, לצורך עריכת בדיקות הקשורות בהריון.
לרוב, עפ"י ההסכמים הקיבוציים, עובדת המצויה בשמירת הריון תזכה לדמי מחלה ומקום בו ימי המחלה אינם מוקנים מכוח הסכם תוכל העובדת לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבה אם היא מצויה בשמירת הריון ושמירת ההריון נמשכת למעלה מ- 30 ימים.
|
גרסה להדפסה