ייפוי כוח נוטריוני, ומתי החוק דורש דווקא אותו
בקצרה
ייפוי כוח נוטריוני הוא ייפוי כוח שכולל אימות חתימה בפני נוטריון. החוק אינו דורש אותו לכל ייפוי כוח, אלא לשני סוגים: ייפוי כוח כללי, וייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין שטעונה רישום במרשם המקרקעין. בשני המקרים האלה, בלי נוטריון שערך את המסמך או אימת את החתימות, ייפוי הכוח אינו בר תוקף.
הבקשה מגיעה בדרך כלל מהצד השני. הבנק, רשם המקרקעין, או משרד בחו"ל, מודיעים שהמסמך שהבאתם לא מספיק. ואז מתחילה ההתרוצצות. הסעיף שלמטה מסביר למה בדיוק ההודעה הזאת נשלחה, ומה היא דורשת.
מה זה ייפוי כוח נוטריוני, ומה הופך אותו לנוטריוני
ייפוי כוח הוא מסמך שבו אדם מרשה לאחר לפעול בשמו. ייפוי כוח נוטריוני הוא אותו מסמך, כשחתימת מי שהעניק את ההרשאה אומתה בפני נוטריון.
נתחיל בבסיס. חוק השליחות, תשכ"ה-1965, מגדיר בסעיף 1 את השליחות כייפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי, וקובע בסעיף 2 ששלוחו של אדם כמותו. סעיף 3(א) קובע שהשליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או בעל פה. כלומר: ככלל, החוק הכללי אינו דורש אפילו כתב.
ומה מוסיף הנוטריון. חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, מסמיך בסעיף 7 נוטריון לאמת חתימה על מסמך, ובסעיף 11 אוסר עליו לאמת חתימה אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה, וחתם בפניו על המסמך. לכך יש תוצאה דיונית: סעיף 19 קובע שאישור נוטריון יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, בלי צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו.
זה כל ההבדל. ייפוי כוח רגיל הוא מסמך שצריך להוכיח. ייפוי כוח נוטריוני הוא מסמך שמוכיח את עצמו.
מתי צריך ייפוי כוח נוטריוני, ומתי די בייפוי כוח רגיל
סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים קובע שייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם. הסעיף מוסיף שההוראה אינה גורעת מסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין.
שימו לב למה שכתוב שם: לא "עדיף", ולא "מומלץ". המסמך אינו בר תוקף. זו הסיבה שרשם המקרקעין מחזיר מסמכים.
ועכשיו שני חריגים, ושניהם בחוק.
הראשון הוא אותו סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. לפי לשונו, ייפוי כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים בשביל לקוחו בעניין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב בידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין. כלומר ייפוי הכוח שאתם חותמים לעורך הדין שמייצג אתכם בעסקה, בתחום הייצוג עצמו, הוא מסלול נפרד.
השני הוא סעיף 20(א1) לחוק הנוטריונים, והוא מפתיע עוד יותר. ייפוי כוח שניתן לתאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, לביצוע עסקת משכנתה, לרבות ביטולה, העברתה, שינוי בתנאיה או כל פעולה אחרת הכרוכה ברישום העסקה, תקף אף אם לא ערך אותו נוטריון ולא אימת את החתימות שעליו.
וחריג שלישי בכיוון ההפוך, שמרחיב את הדרישה. סעיף 8 לחוק הנוטריונים קובע שפעולות מסוימות, ובהן אימות חתימה, לא ייעשו אלא בידי נוטריון כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצורכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינה זרה בישראל. מי שמכין מסמך לקונסוליה או לרשות זרה נמצא בתוך הסעיף הזה.
| המצב | האם נדרש אימות נוטריוני | המקור |
| ייפוי כוח כללי | כן, אחרת אינו בר תוקף | ס' 20(א) לחוק הנוטריונים |
| ייפוי כוח לעסקה במקרקעין הטעונה רישום | כן, אחרת אינו בר תוקף | ס' 20(א) לחוק הנוטריונים |
| ייפוי כוח לעורך הדין המטפל, בתחום השירות המקצועי | לא, באישור חתימה בכתב בידי עורך הדין | ס' 91 לחוק לשכת עורכי הדין |
| ייפוי כוח לתאגיד בנקאי לעסקת משכנתה ולרישומה | לא, תקף גם בלעדיו | ס' 20(א1) לחוק הנוטריונים |
| מסמך שנדרש לשימוש בחו"ל או בנציגות זרה בישראל | כן, ובידי נוטריון בלבד | ס' 8 לחוק הנוטריונים |
| ייפוי כוח שניתן בחו"ל לפי דיני אותו מקום | ס' 20 אינו חל עליו | ס' 20(ב) לחוק הנוטריונים |
יפוי כי כללי, יפוי כח מיוחד, וסוגים נוספים
החוק מדבר על ייפוי כוח כללי. המילה "מיוחד" אינה מופיעה בסעיף 20, והיא הדרך שבה הפרקטיקה מתארת ייפוי כוח שמוגבל לפעולה מוגדרת, למשל חתימה על מסמך אחד או ייצוג מול גוף אחד. ההבחנה המשפטית הפעילה אינה כללי מול מיוחד, אלא זו שבסעיף 20: ייפוי כוח כללי, או ייפוי כוח לעסקה במקרקעין שטעונה רישום.
ומכאן לדבר שבאמת מפתיע. סעיף 5(א) לחוק השליחות קובע שבאין הגבלה בהרשאה, השליחות חלה על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם באין הרשאה מפורשת לכך היא אינה חלה על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה.
קראו את זה שוב. ייפוי כוח שנראה רחב מאוד אינו מאפשר לפשר, לוותר, או להעביר נכס במתנה, אלא אם נכתב במפורש שהוא מאפשר זאת. זו גם הסיבה שאני לא ממליץ על נוסחים גנריים שמורידים מהאינטרנט. מסמך רחב מדי מסוכן למי שמעניק אותו, ומסמך צר מדי יוחזר מהגוף שאליו הוא מופנה.
ועוד שתי הוראות שקל לפספס. סעיף 16 קובע שאין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו אלא אם הורשה לכך במפורש או מכללא. סעיף 8(3) קובע שהשלוח לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו.
ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, ומה החוק אומר באמת
המונח שבשימוש אינו המונח שבחוק, וההבדל הזה אינו סמנטי.
נתחיל מהכלל. סעיף 14(א) לחוק השליחות קובע שהשליחות מסתיימת בביטולה בידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, ואם היה תאגיד, בפירוקו. כלומר ייפוי כוח רגיל הוא, כברירת מחדל, מסמך שאפשר לבטל, והוא פוקע מעצמו באירועים האלה.
ומיד אחריו, סעיף 14(ב): הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו, וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות.
זה כל המנגנון. חוק השליחות אינו משתמש במילים "בלתי חוזר", וגם לא "בלתי הדיר". מה שהפרקטיקה מכנה ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר הוא ייפוי כוח שנועד להבטיח זכות של מישהו אחר, ולכן כללי הביטול והפקיעה אינם חלים עליו.
יש לזה שתי השלכות מעשיות. הראשונה: לא כל מסמך שכתוב עליו "בלתי חוזר" הוא כזה. השאלה היא אם ההרשאה ניתנה להבטחת זכות שתלויה בביצוע, ולא איזו כותרת הודפסה מעליה. השנייה: מסמך כזה הוא ויתור אמיתי על אפשרות החזרה, ולכן אין לחתום עליו כעניין טכני בסוף פגישה.
יש מקרים שבהם גם אנחנו לא נדע מראש איך גוף מסוים יתייחס לנוסח, ונבקש לבדוק מולו לפני החתימה ולא אחריה.
ייפוי כוח נוטריוני למכירת דירה, ומה בודקים לפני החתימה
כאן נפגשים שני חוקים, וזה המקום שבו הדיוק משתלם.
ייפוי כוח נוטריוני למכירת דירה הוא ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין הטעונה רישום, ולכן הוא בתוך סעיף 20(א). בלי אימות נוטריוני הוא אינו בר תוקף, ובפועל העסקה נעצרת בשלב הרישום.
מה שכדאי לבדוק לפני החתימה הוא דווקא תוכן ההרשאה. האם היא מוגבלת לנכס מסוים ולגוש וחלקה. האם היא מתירה לקבל את התמורה, ולאיזה חשבון. האם היא מתירה לחתום על הצהרות למנהל מיסוי מקרקעין. האם היא מוגבלת בזמן. ומה קורה כשהעסקה מתפוצצת ובידי המיופה נשאר מסמך פתוח.
ועוד נקודה שמפתיעה מי שחותם בחו"ל. סעיף 20(ב) קובע שסעיף 20 אינו חל על ייפוי כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן. כלומר מסמך שנחתם כדין במדינה אחרת אינו נבחן לפי הדרישה הישראלית. מצד שני, אם המסמך הישראלי שלכם מיועד לשימוש בחו"ל, סעיף 8 מחייב שייעשה בידי נוטריון, ובדרך כלל יידרש גם אפוסטיל.
כדאי גם לזכור את סעיף 3(ב) לחוק השליחות: מי שנדרש להיזקק לפעולת שלוח רשאי שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה. זו התשובה לשאלה למה הבנק מבקש לראות מקור ולהחזיק העתק.
האותיות הקטנות: עצמאות, שכר, ומה נוטריון לא עושה
שלוש הוראות שמסבירות למה הנוטריון אינו סתם חותמת.
הראשונה היא עצמאות. סעיף 10(א) לחוק הנוטריונים אוסר על נוטריון להשתמש בסמכות מסמכויותיו בעניין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו. סעיף 10(ב) מגדיר מי הוא קרוב, ובכלל זה בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא ובני זוגם, אח ואחות ובני זוגם. בבדיקת נוסח החוק בהרצה הזאת מצאנו שההוראה נמצאת בסעיף 10(א) ולא בסעיף 9, שעוסק בשמירת סמכויות. אנחנו מציינים זאת כאן מפני שהמספור מופיע לעתים אחרת.
השנייה היא נאמנות. סעיף 22 קובע שנוטריון שנתבקש לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחד חב בנאמנות שווה לכל הצדדים, ואין נפקא מינה מי מהם משלם את שכרו.
השלישית היא השכר. שכר הנוטריון בעד פעולה נוטריונית נקבע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט-1978, ואינו נתון למשא ומתן כמו שכר טרחה רגיל. סעיף 34(5) לחוק אף קובע שגביית שכר מעל הקבוע בחוק, וגם גבייה מתחתיו ללא טעם מספיק, היא עבירת משמעת. לכן בשאלה "כמה זה עולה" התשובה אינה הצעת מחיר, אלא הפניה לתקנות.
ומה נוטריון אינו עושה. הוא אינו מנפיק אפוסטיל. בישראל מוסמכים לכך משרד החוץ, רשם של בית משפט שלום, או עובד מדינה שמונה לכך בידי שר המשפטים. הנוטריון עושה את שלב האימות או התרגום שלפני כן.
את הפעולות האלה אנחנו מבצעים במשרדנו בצפון תל אביב, באזור רמת החייל.
מה חשוב לדעת לפני שחותמים
- בדקו קודם אם מדובר בייפוי כוח כללי או בעסקה במקרקעין הטעונה רישום. זה מה שמכריע אם נדרש נוטריון.
- אם המסמך מיועד לחו"ל או לנציגות זרה בישראל, הניחו שנדרש נוטריון, ובררו גם לגבי אפוסטיל.
- קראו את היקף ההרשאה. פשרה, ויתור ופעולה בלי תמורה דורשים הרשאה מפורשת.
- הגבילו את ההרשאה לנכס, לפעולה ולזמן, ובקשו שתהיה אפשרות מעשית לסיים אותה.
- לפני חתימה על מסמך שמוצג כבלתי חוזר, בדקו אם הוא אכן נועד להבטיח זכות שתלויה בביצוע.
- ודאו שלמיופה אין אפשרות למנות שלוח משנה, אלא אם התכוונתם לכך.
- הביאו תעודה מזהה בתוקף. בלי זיהוי אין אימות.
לפני שאתם חותמים על מסמך שדורש אישור נוטריוני, אפשר לתאם את זה יחד עם בדיקת המסמך עצמו. להתקשרות: 03-5517801. בוואטסאפ: 03-5517801.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין ייפוי כוח רגיל לייפוי כוח נוטריוני?
ייפוי כוח רגיל מוקנה בהרשאה, שבכתב או בעל פה, לפי סעיף 3(א) לחוק השליחות, ואת תוקפו וזהות החותם צריך להוכיח. בייפוי כוח נוטריוני הנוטריון מאמת את החתימה לאחר שהחותם עמד לפניו וזוהה, ואישורו הוא ראיה מספקת בהליך משפטי לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים. בשני סוגי מסמכים, ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לעסקה במקרקעין הטעונה רישום, אימות נוטריוני הוא תנאי לתוקף.
האם ייפוי כוח נוטריוני לבנק נדרש בכל מקרה?
לא. ייפוי כוח נוטריוני לבנק נדרש כשהמסמך הוא ייפוי כוח כללי או ייפוי כוח לעסקה במקרקעין הטעונה רישום. לעומת זאת, סעיף 20(א1) לחוק הנוטריונים קובע שייפוי כוח שניתן לתאגיד בנקאי לביצוע עסקת משכנתה, לרבות ביטולה, העברתה או שינוי בתנאיה וכל פעולה הכרוכה ברישום, תקף גם בלי אימות נוטריוני. מעבר לכך, בנק רשאי לדרוש לראות הרשאה בכתב ולקבל העתק, לפי סעיף 3(ב) לחוק השליחות.
מה לגבי ייפוי כוח נוטריוני משכנתא, האם הוא חובה?
ייפוי כוח נוטריוני משכנתא הוא בדיוק המקרה שבו קיים החריג שבסעיף 20(א1). ייפוי כוח לתאגיד בנקאי לעסקת משכנתה ולפעולות הכרוכות ברישומה תקף אף בלי נוטריון. חשוב להבחין: החריג מדובר בייפוי כוח שניתן לתאגיד הבנקאי, ולא בכל מסמך שהבנק מבקש במסגרת תיק המשכנתה.
אפשר לחתום על ייפוי כוח נוטריוני כשהמייפה או המיופה נמצאים בחו"ל?
כן, בשני מסלולים. סעיף 20(ב) לחוק הנוטריונים קובע שהסעיף אינו חל על ייפוי כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן, ולכן מסמך שנחתם כדין במדינה אחרת נבחן לפי אותם דינים. לחלופין אפשר לחתום בנציגות ישראלית. בכיוון ההפוך, מסמך ישראלי שמיועד לשימוש בחו"ל נכנס לסעיף 8 לחוק ונדרש להיעשות בידי נוטריון, ובדרך כלל יידרש גם אפוסטיל.
מדריכים נוספים
- עמוד שירותי הנוטריון של המשרד. מה אנחנו מבצעים ואיך מתאמים.
- אימות חתימה נוטריוני. מה הנוטריון בודק ברגע האימות עצמו.
- ייפוי כוח מתמשך. מסמך אחר לגמרי, שנוגע לתכנון לקראת אובדן כשירות.
- אפוסטיל. מי מוסמך להנפיק אותו בישראל, ומה הוא מאשר.
גילוי נאות
אין באמור משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
האמור נכון למועד האימות המצוין. החוק והתקנות משתנים מעת לעת, ואין בכתוב התחייבות לתוצאה או לעמידת מסמך מסוים בדרישות גוף מסוים.
דרישות של בנק, של רשם או של רשות זרה נקבעות בידי אותו גוף, ועשויות להיות רחבות ממה שהחוק מחייב. יש לאמת מולו לפני החתימה.
